בשבוע שעבר אדובי פינקו אותנו בתוספת ‘קטנה וחמודה’ לפוטושופ בשם Generative Fill. קטנה וחמודה… ובכן – מדובר על מהפכה של ממש. בעיניי, פיצ’ר שמגדיר מחדש את פוטושופ. או במילים אחרות “מכניס ‘את פוטושופ’ לתוך פוטושופ”. סוף סוף אנו יכולים לשנות תמונות בדיוק כמו שאנו מדמיינים. להוסיף דברים וגם להחסיר דברים לא רצויים תוך שניות ובקלות בלי צורך בידע מקצועי ונסיון רב. וזה מדהים! אבל המדריך הפעם לא יעסוק בהצגה של הכלי, כי את זה כבר עשה מצויין רפאל בן זקרי כאן.

הכלי, שנקרא Generative Fill שוחרר במקביל הן בגרסת Firefly שזה ממשק דפדפן שפתוח לכולם בחינם (רק צריך להירשם ואתם בפנים) והן לתוך פוטושופ Beta למי שמנוי בתוכנית Creative Cloud.

אבל מסתבר שאדובי החביאו לנו הפתעה נוספת בתוך הכלי הזה שמשום מה רק מעטים שמו לב אליה והיא – שליטה על עוצמת הג’ינרוט (יצירת התמונה). במדריך הזה אתמקד ביכולת הזו ובמגוון שימושים שלה.

איך שולטים בעוצמה?

ב-Firefly כאשר אנו רוצים לערוך תמונה עם הכלי, אנו לוקחים את המברשת ומסמנים את השטח אותו נרצה למחוק ולהחליף בתוכן חדש.

1. נלחץ על Settings בסרגל הכלים
2. נשנה את הערך שנקרא Brush opacity
3. נמחק את האיזור הרצוי ונשים לב שהמחיקה לא מלאה, בהתאם לעוצמת המברשת שהגדרנו
4. ניצור את השינוי שאנו רוצים ונראה שבהתאם לעוצמת המחיקה כך נקבל ׳קירבה׳ לתמונה המקורית שהיתה מתחת לאיזור שסימנו.

בפוטושופ זה עובד קצת שונה:

1. 1. מתחילים מסימון האיזור אותו נרצה לשנות באמצעות אחד מכלי הבחירה שפוטושופ מציע לנו.
   2. לוחצים על המקש Q במקלדת או על כפתור Quick Mask mode שנמצא מתחת לבחירת הצבעים ונראה כמו בתמונה למעלה.
   3. נשים לב שהשטח שמחוץ לבחירה מופיע באדום חצי שקוף ושטח הבחירה שקוף לגמרי. כל עוד אנו במצב הזה – הבחירה שלנו מופיעה דרך איזורים בהם האדום נמצא או לא, ובמידה והבחירה היא עם ׳שקיפות חלקית׳ אז גם האדום יופיע ברמות שונות של שקיפות.
   4. עכשיו אנחנו נצבע את האיזור שאנו רוצים באיזשהו צבע בין שחור ללבן, כאשר שחור מסמל חוסר בחירה ולבן מסמל בחירה מלאה, וכל שאר גווני האפור שבאמצע מסמלים רמה משתנה של בחירה. למשל אפור 70% קרוב ללבן, אם ניקח אותו ונבחר בכלי המברשת ונתחיל לצייר – אז נראה שהוא גורם לשטח אדום חלש להופיע, וככל שנתקרב לצבע השחור עם המברשת כך האדום יתגבר יותר, כי כמו שאמרנו – אדום פירושו מה שמחוץ לבחירה. אפשר כמובן גם להשתמש בכלי ״מילוי דלי״ או כל כלי אחר בפוטושופ כדי לסמן את האיזור שאנו רוצים עם צבע לבן או גוון אפור שישפיעו על מידת הבהירות של הבחירה.
   5. נלחץ שוב Q ונחזור למצב הרגיל. עכשיו האיזורים השקופים או השקופים חלקית יחזרו להופיע בתור בחירה. במידה והשטח הוא בשקיפות בחירה של פחות מ-50% אנחנו לא נראה סימון מקווקוו של בחירה אבל היא עדיין שם.
   6. עכשיו נלחץ על Generative Fill וניצור את השינוי שאנו רוצים. נשים לב שבהתאם לשקיפות הבחירה כך נקבל את עוצמת העריכה.

מה קורה פה בעצם?

כדאי מאוד להבין מה איך הכלי הזה עובד כדי להשתמש בו נכון. נחזור טיפה אחורה:

היכולת ליצור תמונה יש-מאין שלא היתה קיימת קודם לכן מבוססת על שיטה שנקראת Diffusion Model. כמובן שלא ניכנס לכל הפרטים הטכניים אבל חשוב שנבין שהתמונה נוצרת כך: המודל לוקח את האיזור שבחרנו, מניח עליו אוסף של נקודות צבעוניות אקראיות – מה שנקרא “רעש”. את הרעש הוא מנקה בכמה שלבים עד שמתקבלת התמונה החדשה.

לצורת הרעש יש השפעה משמעותית על התוצאה שנקבל בסוף כי התוצאה מתפתחת מתוך הרעש בשלבים יחד עם ההנחיה שמגיעה מהפרומפט. במצב רגיל, בכל פעם יש רעש אקראי לגמרי ולכן מתקבלת תמונה אחרת בכל פעם שנלחץ Generate אבל אם אנו מתחילים ממצב של עוצמה חלקית, פחותה מ100% אז הרעש הראשוני הוא בעצם רעש שנוסף על גבי התמונה המקורית ועדיין אפשר להבחין בכיוון הכללי של התמונה המקורית בתוך הרעש. מה שאומר – שהתוצאה שתצא יהיה בה את הכיוון הכללי שהיה בתמונה שמתחת. האיזון בין התמונה המקורית לתמונה החדשה תלוי בעוצמת העריכה לפי שקיפות המברשת.

2 דוגמאות שיעזרו לנו להבין איך זה עובד:

כאן לקחנו תמונה של קלינט איסטווד וגרמנו לה להראות כמו ציור שמן. איך? בחרנו את כל התמונה עם בחירה בעוצמה של כ-60% ואז המודל בעצם לקח את התמונה וכיסה אותה ברעש באופן שעדיין מבחינים בקוים כלליים בתמונה, ומשם הוא התחיל לנקות יחד עם ההנחיה ״oil paint״ מה שהתקבל זה ציור שמן ששומר על הצורה של הפנים והצבעים השונים שהרכיבו את התמונה.

בדוגמא השניה ביקשתי “city” בפרומפט, כדי להראות שאפשר ליצור תמונה חדשה מתוך תמונה קיימת למרות שהנושא אחר לגמרי. אפשר לראות שהאיזורים מחולקים באופן דומה לצבעים של התמונה המקורית. החליפה הלבנה התחלפה בעננים לבנים בשמיים, העניבה הירוקה התחלפה בבניין וכו׳ אבל החלוקות בין האיזורים השתמרו פחות או יותר.

העוצמה המדוייקת יש לה הרבה השפעה על התוצאה, ולפעמים יידרשו כמה נסיונות כדי למצוא את האיזון הנכון. אם למשל היינו מנסים ליצור עיר עם עוצמה גבוהה מדי כנראה שהמודל לא היה מצליח להשתחרר מתמונת הפנים של קלינט איסטווד והיה נאלץ להשאיר אותה. כדי לשחרר אותו ליצור משהו אחר נצטרך להחליש את העוצמה במידה הנכונה שגם תאפשר לו להחליף פרצוף בבניין וגם תשמר את הצורה הכללית כפי שאנו רוצים.

איזה שימושים נוספים יש לזה?

אז יש די הרבה מקרים ששינוי עוצמה יכול לעזור לנו, למשל:

1. לאלץ את הקומפוזיציה (צורה/צבע) דרך סקיצה: נניח שאנו רוצים לצייר סוס, ואנחנו רוצים שהוא יעמוד באופן מסויים דווקא. אז במקום ליצור כמה פעמים עד שנמצא את מבוקשנו – אפשר לקחת מברשת בצבע חום ולצייר את הסוס באופן כללי. ואז אח״כ ליצור את הסוס האיכותי והאמיתי שיקבל את הצבע והצורה ששמנו לו מתחת.
2. לעשות עריכה עדינה עם שינוי מינימלי: למשל כאשר מרכיבים משקפיים לדמות כדאי לעבוד עם עוצמה חלשה יחסית כדי לשמור על צורת העיניים המקורית.
3. הטמעה אורגנית וטבעית יותר: למשל אם ישנו מרקם של אץ שאנחנו רוצים לשמר עליו ולהוסיף עליו ציור שנראה כאילו הוא חרוט על העץ – יהיה קל יותר להגיע לזה עם עוצמה חלשה.
4. דג שנמצא בתוך המים: כאשר בוחרים איזור במים ויוצרים דג הוא נראה בצבעים מלאים ובאופן חד כאילו הצטלם הרגע באולפן אבל זה לא מרגיש שהוא בתוך המים, אם נעשה עוצמה חלשה אז המודל ישתמש בצבע של המים כחלק מהיצירה ולכן הדג ירגיש בתוך המים.

יכולים להיות עוד שימושים רבים ומגוונים ובסה״כ מדובר בפיצ’ר שמוסיף הרבה פוטנציאל יצירתי לדברים שתערכו. ממליץ לכם לעוף עם הדמיון ופשוט לנסות. תהנו!