מחולל המוזיקה Suno הוא המלך הבלתי מעורער בתחום יצירת מוזיקה בבינה מלאכותית. בדצמבר האחרון הושקה גרסה חדשה עם ממשק אינטרנטי שמאפשר לכל אחד להיכנס לאתר וליצור מוזיקה בתוך דקות ספורות. אלא שבתחילת החודש צץ לו מחולל מוזיקה חדש בשם Udio, שכנראה הולך לשנות את כללי המשחק ולהוות תחרות ותחליף ראוי ל-Suno. אז יצאתי לערוך השוואה בין שני מחוללי המוזיקה, כדי לנסות לחשוף מיהו מיהו מחולל המוזיקה ב-AI הטוב ביותר, והאם ההייפ סביב Udio הוא אכן מוצדק.
Udio מול Suno – קצת רקע
כאמור, המתחרה החדש של Suno הוכרז בתחילת החודש, על ידי חוקרים לשעבר מ-Google DeepMind. הכלי, Udio, עובד בצורה זהה ל-Suno ומאפשר להזין טקסט ולקבל בתגובה שיר מוכן. הגרסה החינמית מאפשרת אמנם ליצור קטעים רק באורך של עד 0:33 שניות בכל פעם, אבל עם יתרון משמעותי של עד 1200 יצירות בחודש בחינם לכל משתמש.
לעומת זאת, הכלי הותיק סונו, שמשמעותו בהינדית היא “הקשבה”, מאפשר למשתמשים ליצור מוזיקה גם באורך של שתי דקות. סביב הכלי יש קהילת יוצרים גדולה מאוד, והוא דורג על ידם במקום גבוה ובצדק, שכן הוא מפיק תוצרים ברמה גבוהה, ביחס למחוללי בינה מלאכותית גנרטיביים.
בהתחשב בפרטים היבשים הללו, לא קשה להבין שקיים דמיון משמעותי בין שני הכלים. שניהם מבוססים על רעיון של יצירת שירים בבינה מלאכותית, שניהם עושים את זה באמצעות כתיבת הנחיית טקסט, ושניהם ניתן ליצור קטעי המשך ולבצע גם רמיקס לשירים (כאשר ב-Suno קיימת האפשרות להוסף מספר חלקים ולבחור מתוך מגוון רחב יותר של אופציות, אפילו בגרסה החינמית). אז מה כן שונה?
עיצוב וממשק
במבט שטחי, מסך הבית של Udio נראה דומה מאוד לזה של Suno. העיצוב, הפריסה ואופן החלוקה בין האלמנטים על המסך מציעים תחושת מוכרות מסוימת, שכן שני הממשקים משלבים את אותם רעיונות עיקריים. לא זיהיתי חדשנות משמעותית או ייחוד בולט בהיבט הזה. כפתור היצירה המרכזי, הממוקם במקום בולט בשתי הפלטפורמות, מאפשר למשתמשים להזין את מילות השיר ולבחור את הז’אנר הרצוי בקלות וביעילות, תוך שמירה על חוויה אינטואיטיבית וזורמת במהלך השימוש.
נגישות ונוחות שימוש
בהיבט הנוחות והשימוש, Udio מתמקד בנוחות משמעותית של המשתמש ומציע נגישות גבוהה יותר עם הצעות עזר רנדומליות לסגנונות מוזיקה. זה יתרון שמסייע למשתמשים ללא רקע למצוא את דרכם בעולם המוזיקה בקלות רבה יותר. לעומת זאת, Suno מציע חלונית נפרדת המכילה מגוון רחב של סגנונות להשראה; אך זו אופציה שעשויה להיות פחות נגישה למי שאינו מבין במוזיקה ומחפש ליצור הנחיות טקסט פשוטות שיניבו מוזיקה מקצועית.
תמיכה בשפה העברית
בהקשר של התמיכה בשפה העברית, Suno מצטיין ללא ספק ביכולת לעבד ולהפיק מוזיקה מטקסט בעברית (רצוי עם ניקוד). כאשר הזנתי לסונו טקסט בעברית, הוא הצליח לייצר קולות שישירו את המילים בצורה ברורה ומובנת, מה שהפך את החוויה לרלוונטית יותר עבורנו כדוברי עברית. לעומת זאת, במקרה של Udio, התוצאות היו פחות מרשימות; המערכת נתקלה בקשיים והפקת הקולות נשמעה כמו מלמול לא מובן, מה שמהווה חסם משמעותי מאוד למשתמשים הדוברים עברית.
הבנת הנחיות בסיסיות
כדי לבדוק את רמת הבנת ההנחיות בשני הכלים, כתבתי הנחייה פשוטה שכללה את המילים: “sun”, “beach”, ו-“English pop”. סונו הראה יכולת מרשימה להבין ולעבד את ההנחיה הפשוטה זו, והתגובה שלו הייתה בהתאם לציפיות. לעומת זאת, Udio נתקל בקשיים ולא הצליח להתמודד כהלכה עם ההנחיה הבסיסית, כך שהתגובה שלו לא הייתה מדויקת והיצירה נשמעה לא תואמת להנחיה.
איכות ביצוע וסאונד
בכל הנוגע לאיכות הסאונד והקולות בשירים, Udio מציע תוצאות טובות יותר כאשר השפה המבוקשת היא אנגלית. בזמן שהקולות שהוא יצר היו נשמעים יותר אנושיים, זורמים ומובנים, נראה ש-Suno עדיין נתקל באתגרים בהפקת קול אנושי אותנטי, ולעיתים קרובות התוצאה שלו הייתה קול שנשמע קצת יותר רובוטי.
אז מי טוב יותר?
בעוד שגם Udio וגם Suno מציעים חוויה דומה ברמת הבסיס, כל אחד מהם מצטיין בהיבט קצת אחר, שיכול להתאים לצרכים שונים של משתמשים. Udio, שמצטיין בהפקת שירים איכותיים מאוד בעלי גוון קול אנושי וברור באנגלית, עשוי להיות הבחירה המועדפת למי שמעוניין ליצור מוזיקה איכותית עם נגיעה אנושית מובהקת. לעומתו, Suno, שמציע יכולת עיבוד מרשימה לטקסטים בעברית ומסוגל להפיק מהם שירים ברורים ומובנים, יכול להוות אלטרנטיבה אידיאלית למי שמבקש לכתוב ולהלחין בשפה העברית.
בסופו של דבר, הבחירה בין Suno ל-Udio תלויה בצרכים הספציפיים של המשתמש ובשפה שבה הוא מעוניין ליצור. שילוב של שני הכלים עשוי להבטיח תוצאות מעולות, בהתאם לדרישות הייחודיות ולצרכים של כל משתמש.
